#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 1 שליח האם נעשה עד וכיצד הלכה?	"רב אמר שליח נעשה עד דאלומי מאלימנא למילתא, דבי רבי שילא אמרי אין שליח נעשה עד דשלוחו של אדם כמותו, רב אחא בריה דרבא מתני איפכא רב אמר אין נעשה עד ודבי ר' שילא אמרי נעשה עד.<p dir=""rtl"">נחלקו בזה התנאים חד תנא סבר לדכו&quot;ע אין שליח נעשה עד ונחלקו באמר לג' צאו וקדשו לי את האשה שב&quot;ש אומרים אחד שליח ושנים עדים וב&quot;ה אומרים כולם שליחים ואין שליח נעשה עד, ורב נתן אמר לב&quot;ש שליח נעשה עד ולב&quot;ה אינו נעשה. רב שאמר שליח נעשה עד יהפוך את ב&quot;ש וב&quot;ה.</p><p dir=""rtl"">הלכתא שליח נעשה עד.</p>"	קידושין מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 2 אמר לשנים צאו וקדשו לי אשה או גרשו אשה או תגבו לי ממון האם הם נעשים שליחים ועדים, ומדוע נצרכו כל הדוגמאות?	"בכולם אמר רבא אמר רב נחמן הן הן שלוחיו הן הן עדיו (כמו דקימ&quot;ל שליח נעשה עד).<p dir=""rtl"">מקידושין אין ללמוד לגירושין - שבקידושין אין חשש שישקרו שהרי הם אוסרים אותה, אבל בגירושין אולי ישקרו. מגירושין אין ללמוד לממון - שבממון יכולים להתחלק ויש יותר לחשוש שישקרו יחד, מה שאין כן בגט אינה ראויה אלא לאחד.</p><p dir=""rtl"">מה שהאמין בממונות הוא משום שסבר המלוה את חברו בעדים אין צריך לפרעו בעדים ומאמינים שמסרו למלוה במיגו שהחזירו ללוה, אבל למ&quot;ד צריך לפרעו בעדים הם נוגעים בעדות שיוכל הלוה לבקש שיפרעו מה שמסר להם. והשתא דתקון רבנן שבועת היסת משתבעי הני עדים דיהיבנא ליה ומשתבע מלוה דלא שקיל ליה ופרע ליה לוה למלוה.</p>"	קידושין מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג: נערה שאביה מקבל את גיטה וקידושיה האם היא עצמה גם יכולה לקבל ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין במאמר יבמים?</p>"	"בגירושין - לחכמים נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה ור&quot;י אמר אין שני ידים זוכות כאחד אלא רק אביה מקבל.<p dir=""rtl"">בקידושין - ר&quot;ל סבר כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקידושין דהוקשו זה לזה ויצאה והיתה. ר' יוחנן אמר לכו&quot;ע אביה ולא היא, ביאר ר' יוסי ב&quot;ר חנינא משום שעד כאן לא אמרו חכמים אלא בגירושין שמכניסה עצמה לרשותו אבל בקידושין שמוציאה אותה מרשותו אינה יכולה, ומה שמאמר יבמים בנערה די בדעתה כיון שהיא זקוקה ועומדת. עוד יש לומר שהחילוק הוא קידושין שצריך דעתה דוקא אביה, וגירושין שלא צריך דעת אפ' היא ובמאמר הוא במאמר בעל כרחה ואליבא דרבי שמועיל [אפ' לר' יהודה שבגט אינה זוכה אף שהוא בעל כרחה, במאמר זוכה כיון שהיא זקוקה ועומדת (אליבא דר&quot;ל)].</p><p dir=""rtl"">אמר רבי אבין שבבית מדרש חברותא כולה כר' יוחנן, וצווח ריש לקיש כי כרוכיא ויצאה והיתה וליכא דאשגח ביה.</p>"	קידושין מג:		
